השפעת תכונות האישיות על דרך ניהול הקונפליקט

Transcription

1 תוכן העניינים השפעת תכונות האישיות על דרך ניהול הקונפליקט גור מלמד, 2005 תוכן העניינים... 1 מבוא... 2 פרק א': אישיות הגדרה... 5 גישות לבחינת מבנה אישיות... 5 תכונות אישיות... 7 מודל חמשת הממדים... 8 פרק ב': קונפליקט הגדרה גורמי קונפליקט רמת הקונפליקט אפיון הקונפליקט ממדי הקונפליקט סיום קונפליקט פרק ג': השפעת האישיות על הקונפליקט מבוא מודל הסגנונות לניהול קונפליקט של ראהים קונפליקט ואישיות הקשר בין המודל של ראהים למודל...FFM 23 קביעות (Permanency) תכונות האישיות השפעת הסיטואציה על תכונות האישיות השפעת מערכת היחסים בסביבת הקונפליקט השפעת מרכיבים בין אישיים השפעת הדדיות הצדדים פתרון קונפליקטים מודלים מנטאליים לפתרון קונפליקט סיכום ביבליוגרפיה... 35

2 - 2 - מבוא קונפליקט הינו תהליך של עימות בין שני צדדים, או יותר, התלויים זה בזה, כאשר לפחות אחד מהצדדים תופס את סיפוק האינטרסים שלו כמושפע או תלוי באופן שלילי מהצד האחר. קונפליקטים מהווים חלק בלתי נפרד מחיינו, ועדויות על כך ניתן למצוא החל משחר חיינו, דרך כל הדורות, ובכל התרבויות, ועד ימינו אלו. קונפליקטים יכולים להתקיים ברמות שונות, באופנים שונים, בסביבות שונות, בין צדדים שונים שאינם תמיד זהים, בהרכבי כוחות שונים. בכל מקרה, בני אנוש מנהלים את הקונפליקט, וביכולתם לקבוע, ולהשפיע, על דרך ניהול, אופי, ודרך פתרון הקונפליקט. כבר בשנת 1651, טבע הפילוסוף תומס הובס בספרו "לויתן" את הלך המחשבה שמלחמה היא פועל יוצא של מצב תחרותי בין אישי, "אדם לאדם זאב", ותלה את חילול מצב של קונפליקט בטבע האדם (הובס, 1986). על מנת להמחיש את השפעת האדם על ניהול הקונפליקט, ואפילו אם הסכסוך הוא בין קבוצתי בעל אופי אתנו-לאומי, ניקח לדוגמה את הסכסוך בקפריסין בין שתי קבוצות אתניות, הקפריסאים ממוצא יווני מצד אחד והקפריסאים ממוצא טורקי מהצד האחר. אנו ניווכח כי את עמדות הצדדים, כמו את ניהול מהלך הקונפליקט בין הצדדים כולו, קבעו למעשה מנהיגי הקבוצות האתניות. ולראיה, כאשר הובאה תוכנית השלום אשר גובשה ע"י מזכ"ל האו"ם קופי ענאן באפריל 2004 למשאל עם בפני שני הצדדים, הפעיל מנהיג הקפריסאים היווניים טסוס פאפאדופולוס את השפעתו על האוכלוסייה היוונית, תוך הסתמכות על בסיסי כוח קשים של זיקה ולגיטימיות, מתוך מטרה לשכנעם לדחות את תוכנית השלום. ואכן, התוכנית המוצעת עברה בקרב האוכלוסייה הטורקית ברוב של 60%, אך לא קיבלה את הרוב הדרוש בקרב הקבוצה היוונית. 80% מהקפריסאים היוונים הצביעו נגד תוכנית השלום. כמו כן, המרכיב האנושי משפיע גם על אופן תפישת הקונפליקט. בעוד שבעבר התייחסו לאינטראקציה בין הצדדים כתגובה (Response) לגירוי (Stimulus) בלבד, התחולל שינוי בתפיסה זו בעקבות המהפכה הקוגניטיבית, ולמערכת דו ערכית זו נכנס גורם נוסף, מתווך בין הגירוי לתגובה, הגורם האנושי,(Organism) והשפעתו על התגובה מעצם היכולת האנושית לעיבוד, ניתוח והבנת הסיטואציה שבבסיס הקונפליקט, נמצאה מכרעת. (2000 (Partington,

3 - 3 - השפעת הגורם האנושי על דרך ניהול הסכסוך, הופכת להיות מורכבת יותר להבנה, אם ניקח בחשבון שבנוסף להשפעת האישיות של מנהלי הסכסוך על ניהול הסכסוך באופן ישיר, קיימת השפעה לאינטראקציה בין הצדדים שמנהלים את הסכסוך אשר מושפעת מהאישיות של כל צד. לכל אחד מהצדדים קיימים מרכיבים של אופן תפיסת האדם את אישיותו עצמו, את אישיות זולתו, ואת הסיטואציה בה הוא נמצא. למודעות לגבי השפעת הגורם האנושי על ניהול הקונפליקט ישנה חשיבות רבה אם קיים רצון לנהל את הקונפליקט בצורה מושכלת. מודעות זו יכולה לתרום רבות בכל שלב משלבי הקונפליקט, החל בניסיון לחזות את הסיכוי להיווצרות קונפליקט, דרך הבנת המהלכים בהתהוות הקונפליקט, ניתוח החלופות לדרך ניהול הקונפליקט,( Batna ) כהכנה לקראת תהליך של משא ומתן (במידה ונבחרה חלופה זו כחלופה מועדפת להמשך ניהול הקונפליקט), במהלך המשא ומתן, במהלך גיבוש הסכמים, ועד שמירה על קיום הסכם שהושג במטרה להביא את הקונפליקט לסיומו. כמובן, שהגורם האנושי מהווה רק את אחד המרכיבים בסביבת הקונפליקט, אך מתוך דרך התייחסות החברה לקונפליקטים המתחוללים בקרבה, יוצאת אמירה ערכית, אשר ביכולתה להעביר מסר שמעצבי דעת הקהל, וקובעי המדיניות של סדר היום הציבורי תורמים לגיבושו, אודות מרכזיותו של האדם, בן האנוש, וחלקו בקיום מערכות חיים תקינות. גישה זו מקבלת משנה תוקף דווקא בזמנים בהם תהליכי הגלובליזציה הולכים ומתחזקים בכל תחומי חיינו, וזוכים ללגיטימציה מרוב אוכלוסיות העולם, ובעקר מכיוון ההנהגה העולמית, קובעי סדר היום הציבורי, והופכים להיות חלק בלתי נפרד מהמסר שבפוליטיקה המודרנית. בהליך זה, האדם הבודד, הקבוצה החברתית, האומה, מאבדים את ייחודם ואת מרכזיותם, והם נטמעים בהליך הגלובלי. הליך זה טומן בחובו מקור לאין ספור קונפליקטים, שבמרכזם האדם הבודד, אותו אדם המרגיש באובדן זהות עצמית אל מול תהליך הכלל עולמי, ובא לידי ביטוי במוקדי פעולות המרי נגד הליך זה בכל רחבי העולם. 1998) Shahidullah, (Shahid, לכן, יש לראות כמחויבות של האקדמיה, להתרכז במרכיב האנושי שקיים בתהליכים שונים ומגוונים בשטחים שונים בחיינו, כמו גם בתהליכי קונפליקטים, מתוך אמירה אשר שמה את האדם במרכז (מבלי להתעלם ממרכיבים נוספים), ומתייחסת אליו באופן אישי, תוך התייחסות לצרכיו, למחשבותיו, ולהרגשותיו של האדם.

4 - 4 - פרופסור גלין מעלה טענה שבמחקרים שנעשו בנושא השפעת התכונות האישיות על תהליך המשא ומתן, כחלק מהליך הקונפליקט, נמצא כי רק תכונות אישיות מעטות משפיעות על התהליך, וגם הן, אינן משפיעות באופן ישיר, אלא כחלק מהגבה לגורמים מצביים. (גלין, 1996) דע עקה, בהתייחס לנאמר לעיל, ועל פי מקורות אחרים בספרות, למרכיב האישיותי השפעה רבה על תהליך ועל תוצאות המשא ומתן, כחלק מהשפעת המרכיב האישיותי על דרך ואופן ניהול הקונפליקט. מה הוא אותו "מרכיב האישיותי", האם ניתן להשפיע עליו, כיצד ניתן להשפיע עליו, כיצד הוא משפיע על אופי ודרך ניהול הקונפליקט, באיזה סוג של קונפליקט הוא בא לידי ביטוי, על איזה שלב משלבי הקונפליקט ניכרת השפעתו, כיצד ניתן לרתום את ההבנה של המרכיב האישיותי לקידום הבנת מהות הקונפליקט, כל אלו, ועוד, הן שאלות העולות בבואנו לבחון סוגייה זו. בעבודה זו אנסה לתאר את הקשר שבין תכונות האישיות לדרך ניהול הקונפליקט. לשם כך אעסוק בהרחבה בשני המושגים העיקריים המופיעים בעבודה זו, אישיות וקונפליקט, ואביא גישות והיבטים שונים הקושרים בין השניים.

5 - 5 - פרק א': אישיות אישיות היא אחד מהמושגים המוכרים ביותר בפסיכולוגיה, אך גם אחד הקשים שבהם. השימוש היום יומי במושג זה הופך אותו, לכאורה, לברור ומובן לכול, אך אם ברצוננו לעסוק בהשלכות מושג זה, עלינו לנסות ולהגדיר במדויק יותר את המונח "אישיות", ולמה בדיוק כוונתנו. (ריבר, 1992) הגדרה אישיות היא מרכיב יציב בהתנהגותו של אדם אשר מאפיין ומייחד אותו מהזולת (סילמי, 1997), היא ארגון, או התצורה, של תכונות יחידניות ושל דרכי התנהגות, אשר קובעים את ההסתגלויות הייחודיות של היחיד אל סביבתו. (הילגרד, אטקינסון, 1972) מכאן שניתן להגדיר אישיות כדפוסים אופייניים של מחשבה, רגש, והתנהגות, המייחדים כל אדם, ומשפיעים על יחסי הגומלין של אותו אדם עם הסביבה. גישות לבחינת מבנה אישיות קיימות ארבע גישות עיקריות לבחינת מבנה האישיות: גישת התכונות הגישה הפסיכואנליטית גישת הלמידה החברתית הגישה החווייתית (הילגארד, אטקינסון, סמית, בם, 1995) בעבודה זו אתמקד בתכונות האישיות והשפעתן על דרך ניהול הקונפליקט, אך יש לזכור כי קיימות גישות נוספות לבחינת מבנה האישיות, ואפרט אותן בקצרה: א. גישת התכונות: בבסיס גישת התכונות עומדת ההנחה כי התכונות האישיותיות המרכיבות את מכלול האישיות אינן דיכוטומיות, וביכולתן לנוע על רצף של יתר וחסר מאותה התכונה. בנוסף לכך, לגבי כל תכונה מאופיינת, קיימת הערכה פרטנית למידת הדומיננטיות של אותה התכונה על מכלול מבנה האישיות. למעשה, מצב זה יוצר אין סוף מבני אישיות. אם, לדוגמה, ברצוננו לאפיין את מבנה האישיות בראי תורת האבולוציה של השפה, לא יפלא הוא שקיימים כ- 18,000 מילים בשפה האנגלית המתייחסות

6 - 6 - למאפייני האישיות. בניסיון לאפיין את אישיות האדם, היה צורך לנסות ולצמצם את מספר תכונות האישיות. אחת הדרכים היה ע"י מעקב אחר מהלך ההתפתחות האבולוציונית של השפה, תוך שיקוף המילים שלהן רפליקות רבות יותר באופן יחסי למספר הרפליקות. ע"י ארגון המילים לקבוצות השתייכות הגיעו חוקרים שונים למיקוד בתכונות בסיס אשר עזרו במיפוי מבני אישיות שונים. אין תשובה אחת למספר גורמי האישיות, חוקרים שונים התמקדו במספר גורמים שונה, כמו לדוגמה, ר.ב. קטל שהתמקד ב- 16 גורמים, ה. אייזנק צמצם את מספר הגורמים לשניים שלושה, אך רוב החוקרים מסכימים על כך שניתן להתמקד בחמישה גורמים: נוירוטיות, מוחצנות, פתיחות להתנסות, נעם, ומצפוניות. (הילגארד, אטקינסון, סמית, בם, 1995) ב. הגישה הפסיכואנליטית: גישה זו מניחה כי התנהגות האדם מושפעת ממניעים פנימיים. הגישה מבוססת על תורתו של זיגמונד פרוייד, אשר האמין שהאישיות מורכבת משלוש מערכות עיקריות: האיד, האגו, והסופר אגו. פרוייד האמין שהאישיות נקבעת ביסודה ע"י יצרים מולדים קבועים, ואירועים סביבתיים בחמש שנות החיים הראשונות. בעקרון הוא קבע שמבנה האישיות הוא מבנה מקובע, וניתן להשפיע על מבנה האישיות בצורה מוגבלת ע"י תהליכים פסיכואנליזים. עם הזמן נערכו מחקרים רבים אשר באו לבדוק את תקפות תיאוריית פרוייד, אשר חלקם הציגו תוצאות שליליות, וחלקן חיזק את בסיס התיאוריה. בכל מקרה, לא ניתן להתעלם מגישה זו בבחינת ההשפעות על מבנה האישיות. ג. גישת הלמידה החברתית: בשונה משתי הגישות הקודמות, גישת התכונות והגישה הפסיכואנליטית, גישה זו מדגישה את חשיבות קובעי ההתנהגות הסביבתיים, והאינטראקציה בין הסביבה לאדם, והאדם לסביבה. גישה זו צמחה מתוך הזרם הביהביוריסטי, בהסתמך על רעיונותיו של צ'רלס דרווין, התמקדה בתהליכי הלמידה של האדם לגבי "הראוי" וה"בלתי ראוי" בהתנהגותו מתוך המשובים המתקבלים מהסביבה החברתית. בבסיס תיאוריה זו מצויה ההנחה שלא ניתן לסווג פרטים לטיפוסים שונים, אך לאחרונה נעשה ניסיון להתמקד בחמישה משתני אישיות: מיומנויות, הצפנת אסטרטגיות, ציפיות, ערכים סובייקטיביים, ומערכות ותוכניות המווסתות עצמן.

7 - 7 - ד. הגישה החווייתית: גישה זו מתמקדת בעיקרה על הדרך בה הפרט קולט ומפרש אירועים בסביבתו. גישה מחולקת למספר תת גישות, כאשר המרכזית שבהן הינה הפסיכולוגיה ההומניסטית העוסקת בשאלה כיצד מרגישים פרטים כלפי עצמם, וכיצד הם תופסים את עצמם במונחים של ערך אישי. כאבות הגישה נחשבים קרל רוג'רס, ואברהם מסלאו. תכונות אישיות תורת התכונות מניחה יתר מורכבות בסיווגי האישיות של האדם, כאשר היא מתייחסת לאישיות כמיזוג מצרפי של תכונות אישיות, כאשר לכל תכונה מדרג רציף. לדוגמה: רמת משכל, שתלטנות וכ"ו. כמובן שקיימות תכונות רבות אשר משפיעות על מבנה האישיות של האדם. תורת הכשרים האישיים של גורדון ו' אולפורט מבחינה בין תכונות משותפות שניתן להשוות בעזרתן בין אנשים שונים, ובין כשרים אישיים שהן תכונות המיוחדות לאדם מסוים. בתוך הכשרים האישיים מבחין אולפורט בין כשרים ראשיים, שהוא אפיון המשפיע על כלל מבנה האישיות באופן מובהק, ובדרך כלל מדובר על אפיון ראשי בודד אשר משפיע על מבנה האישיות, כשרים מרכזיים שהן מספר תכונות אופי המאפיינות אדם, כאשר בדרך כלל נדרשות כשבע תכונות מרכזיות על מנת לאפיין אדם, וכשרים משניים, אשר כשמם, הם מהווים מרכיב משני בלבד בהשפעתם על אופי האדם. אולפורט מייצג גישה הנוטה לאפיין אישיות כאוסף של תכונות, חלקן ראשיות, חלקן מרכזיות וחלקן משניות, וכל אחת משפיעה על האישיות בהתאם למידת מרכזיותה, ולשם הגדרת האינדיבידואל הוא מתייחס אל תכונות אלו. (אטקינסון, ריצ'ארד, הילגרד, אטקינסון, 1965) תורת התכונות החיצוניות והתכונות השורשיות של קטל מגדירה את התכונות לפי המטודה לבחינת התכונות: בעוד שתכונות חיצוניות מאופיינות מניתוח התנהגות נראית או נצפית, התכונות הפנימיות מאופיינות מניתוח הגורמים להתנהגות. דוגמה לתכונות חיצוניות: יושר ואלטרואיזם מול אי הגינות ואי מהימנות, חשיבה שיטתית מול טיפשות וכ"ו. דוגמה לתכונות שורשיות: רגשן מול שכלתני, שתלטנות מול היכנעות וכ"ו. (הילגארד, אטקינסון, סמית, בם, 1995)

8 - 8 - מודל חמשת הממדים במסגרת גישת התכונות לבחינת מבנה האישיות, מרבית החוקרים בחרו להתמקד בחמש תכונות, או ממדים המרכיבים אישיות: נוירוטיות, מוחצנות, פתיחות להתנסות, נעם, ומצפוניות. יש לזכור שמדובר על ממדים רציפים, ולא על תכונות דיכוטומיות, ולכן ההגדרה של כל אדם מורכבת משילובים של מיקומים שונים הנעים על פני סולם מדידה רציף. ההנחה הרווחת היא שמיקומו של אדם על פני רצף זה הינו קבוע, ונקבע כבר בשלב הבגרות, שלב עיצוב האישיות, כאשר בחלקו הדבר נובע כתוצאה של הורשה, ובחלקו כתוצר של הסביבה המעצבת. הנחה נוספת טוענת שממדים אלו הינם בין לאומיים, ללא קשר לתרבות מסוימת, מעבר להיות התרבות חלק מהסביבה המעצבת. קיימים שני מודלים העוסקים בהגדרת חמשת הממדים: B5 Big Five, FFM Five Factor,Model אשר פותחו על ידי גולדברג (B5) ומק-כארה וקוסטה (FFM) כאשר הם נבדלים האחד מהשני בבסיס התיאורטי, בתלות בסיבתיות, בטרמינולוגיה, במודלים למדידה, ובשאלונים לאבחון, אך במהות, שני מודלים אלו חוזרים ומרכזים את הדיון בהגדרת ואבחון האישיות בבחינת חמישה ממדים רציפים, ובשילוב בניהם. (2004 Scott, (Acton, נעשה ניסיון לבחון תיאוריות שונות של חוקרים שונים מתחום הפסיכולוגיה בראי החלוקה לחמשת הממדים, ונמצא שניתן לקשור כמעט כל תואר פועל של אישיות, לאחד מחמשת הממדים. לעיתים, שמות תואר מסוימים, לכאורה אינם נשמעים אותו הדבר, ולעיתים נוקטים בשם תואר המתאר את אותה תכונה רק באופן הופכי, למשל: חוקר אחד יכול להגדיר את הנושא הנבדק כ"כנות" או "יושר", בעוד חוקר אחר יגדיר זאת כ"תכמנות" או "חוסר יושר", אך שני תיאורים אלו הם, למעשה, תאור של שני קצות סולם המדידה של אותו הממד. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שהשפה הטבעית של החוקר משפיעה אף היא על תאור הנושא הנבדק, למשל: התואר "פזיז" יכול להופיע כ"בעל תשוקה בלתי נשלטת" בהיותו מתואר על ידי חוקר אשר השפה הטבעית שלו שונה.

9 - 9 - מכל הנאמר לעיל, ולמען לסבר את טענה זו, מוצגת להלן טבלה המחלקת את התיאוריות השונות של חוקרים שונים, לפי החלוקה לקטגוריות של חמשת הממדים: מ ו ח צ נ ו ת נ ע ם מ צ פ ו נ י ו ת נ י ר ו ט י ו ת פ ת י ח ו ת Adler Superiority Superiority Social Interest Striving Striving Bakan Agency Communion Agency Bales Dominant Iniative Social-Emotional Task Orientation Orientation Bartholomew Model of Other Model of Self (Avoidance) (Anxiety) Block Buss and Plomin Low Ego Control High Ego Control Ego Resiliency Activity Impulsivity Emotionality Cattell Exvia (vs. Invia) Pathemia (vs. Superego Adjustment vs. Independence vs. Cortertia) Strength Anxiety Subduedness Comrey Orderliness Extraversion and Emotional Femininity and Social Activity Stability Conformity Rebelliousness Costa and Conscientiousn Extraversion Agreeableness Neuroticism McCrae ess Openness Digman Beta Alpha Beta Erikson Basic Trust Eysenck Extraversion Psychoticism Neuroticism Fiske Confident Self- Social Emotional Conformity Expression Adaptability Control Inquiring Intellect Freud Psychosexual Development Goldberg Surgency Agreeableness Conscientiousn Emotional ess Stability Intellect Gough Extraversion Consensuality Control Flexibility Guilford Social Activity Paranoid Thinking Emotional Disposition Introversion Stability Hogan Ambition and Sociability Likeability Prudence Adjustment Intellectance Horney Moving Toward Jackson Outgoing, Social Self-Protective Work Aesthetic / Dependence Leadership Orientation Orientation Intellectual Leary Control / Dominance Affiliation / Love Maslow Self-Actualization Self-Actualization McAdams Power Motivation Intimacy Motivation Power Motivation Extraversion vs. Feeling vs. Judging vs. Intuition vs. Myers- Briggs Introversion Thinking Perception Sensing

10 מ ו ח צ נ ו ת נ ע ם מ צ פ ו נ י ו ת נ י ר ו ט י ו ת פ ת י ח ו ת Peabody Power Love Work Affect Intellect Rank Individuation Union Individuation Rogers Personal Growth Personal Growth Skinner Socialization Tellegen Positive Emotionality Constraint Negative Emotionality Absorption Watson Socialization Wiggins Agency Communion Agency Zuckerman Extraversion Psychoticism, Impulsivity, Sensation Seeking Neuroticism Psychoticism, Impulsivity, Sensation Seeking (Acton, Scott, 2004) בטבלה זו חילקו אקטון וסקוט את המחקרים והתיאוריות של פסיכולוגים שונים לחמשת הקטגוריות המייצגות את חמשת הממדים לפי מודל.FFM ניתן לראות שאת חלק מהתיאוריות ניתן לשייך ישירות לאחד מהממדים, חלקן נכללות תחת הגדרה של מספר ממדים, ולחלק מהחוקרים חסרות תיאוריות אשר ניתן לשייך אותן במובהק לאחד מחמשת הממדים.

11 פרק ב': קונפליקט כאשר נמצאים בעיצומו של קונפליקט, הוא לא נתפש ככזה. על פניו נראה כי יש "טובים", יש "רעים", והקונפליקט נתפס, לכל היותר, כ"אי נעימות". בדומה להצטננות או שפעת, כולנו מודעים לקיומה, אבל יש לנו קושי לנתח את המצב באופן אובייקטיבי, לאתר את הגורמים, להבין את ההשלכות, והקשה ביותר הוא למצוא תרופה לכך. (1995 Callister, (Wall, הגדרה קונפליקט הינו תהליך אשר מעורבים בו שניים, או יותר, צדדים, וכאשר לפחות אחד מהצדדים, מרגיש שהאינטרסים שלו עומדים בניגוד, או מושפעים בצורה שלילית ע"י הצד האחר. (Wall, Callister, 1995) גורמי קונפליקט כגורמים לקונפליקט ניתן למצוא מגוון רב של מקורות וסיבות, וזאת בהתאם לרמת הקונפליקט, אפיונו, ממדיו ועוד. כאשר מנסים לסווג את גורמי הקונפליקט, ניתן לסווגם לשלוש קבוצות עיקריות: 1. תכונות היחיד Characteristics) :(Individual תחת הגדה זו נכללים מרכיבים כמו תכונות אישיות, ערכים, מטרות, מחויבות לעמדה, לחץ, כעס, שאיפה לאוטונומיה. מרכיבים בין אישי Factors) :(Interpersonal בהגדרה זו נכללים מרכיבים כמו ממשק.2 תפיסתי, תקשורת, התנהגות, מבנה, וקשר קודם. 3. נושאים :(Issues) ככול שנושא הקונפליקט הינו מורכב יותר,(Complex) מרובה פנים,(Multiple) אינו ברור, עקרוני, גדול, כך הסיכוי להתהוות קונפליקט הינו רב יותר.

12 רמת הקונפליקט בעבר היה נהוג לחלק את הקונפליקטים לחמש רמות: רמה האישית, רמה הבין אישית, רמה קבוצתית, רמה ארגונית, ורמה בין לאומית. בכל הרמות הקונפליקט מתנהל לפי אותה תבנית: תהליכים חברתיים מחוללים את הקונפליקט, וניתן לאתר תהליך מרכזי שמשפיע או מושפע מהקונפליקט, דבר שיוצר תבנית של משוב (Feedback) אשר יכול לגרום להסלמת (Escalation) הקונפליקט במקרה של משוב חיובי (מחזק), או לדעיכת הקונפליקט במקרה של משוב שלילי (מחליש). עם התחזקות הגישה אשר נותנת חשיבות לתקשורת בין הצדדים בהשפעתה על הקונפליקט, הציעו החוקרים פטנאם ופול להתרכז בחלוקת הקונפליקטים לכדי שלוש רמות: בין אישי, בין קבוצתי, ובין לאומי. אפיון הקונפליקט המפסטון (2002 (Hampson, הגדיר שני מצבים של קונפליקט, בהתייחסו בעיקר לקונפליקטים בין לאומיים: אקטיבי כאשר מתנהלות פעילויות איבה יזומות בין הצדדים. פאסיבי כאשר הצדדים "מודעים" לקיום הקונפליקט, אך אינם נוקטים פעולה בנוגע לכך. קיימת הנחה לקיום של קונפליקט גם אם הוא אינו אקטיבי. מספיק שיתקיימו התנאים להיווצרות קונפליקט, על מנת שהמצב יחשב ככזה. ניתן להשאיל את הגישה הזאת מהסביבה הבין לאומית, לסביבות קונפליקטים נוספות. כשם שבין מדינות יכול להתקיים מצב של "עימות רדום" או "עימות פוטנציאלי", כך הדבר נכון לגבי קונפליקטים ברמות שונות. חלוקה אחרת הוצעה על ידי תומאס במחקרים מוקדמים, אשר חילק את הקונפליקט לשניים: רמת התהליך, תוך התמקדות בדינאמיקה של הקונפליקט, ורמת המבנה, המתמקד בבסיס ובסביבת הקונפליקט. חוקר נוסף בשם פינקליי הציע חלוקה לשלושה ממדים: ממוקד משימה לעומת בין אישי, רגשי לעומת שכלתני, מתפשר לעומת מנצח.

13 רוב המחקרים התמקדו בהיבט של קונפליקט ממוקד משימה מול קונפליקט בין אישי. (Bono, Boles, Judge, Lauver, 2002) ניתן לראות שנעשו ניסיונות שונים לאפיין צורות קונפליקט. השוני באפיון הקונפליקטים נובע מהאסכולות מהם בא החוקר, מסביבת המחקר שלו, ומרמת הקונפליקט אותו הוא בא לאפיין. ממדי הקונפליקט קונפליקט יכול להיות מושפע מכמה ממדים בו זמנית. פטנאם (1988 (Putnam, הגדיר שני ממדים המשפיעים על דרך ניהול הקונפליקט: ממד פנימי, וממד חיצוני. גם במקרה זה ניתן לקחת את הפשט מאבחנה זו לכיוון המודעות לרב הפנים של מחויבות הצדדים לקונפליקט. יתכן מצב שעקב מחויבות של אחד הצדדים לגורם נוסף שאף אינו מהווה צד בקונפליקט, הדבר ישפיע על דרך ניהול הקונפליקט. לדוגמה: כאשר מנהל חברה עסקית מנהל הליך של סכסוך עבודה מול העובדים בחברה, במקביל מתקיימות אצלו מחויבות לדימוי הציבורי שלו, מחויבות לדירקטוריון, מחויבות לאיגוד, וכל אלו, ועוד, משפיעים על הדרך שלו לניהול הקונפליקט. בדומה לכך יכולה להתקיים מחויבות לרמות אחרות מהרמה בה מתנהל הקונפליקט, ובכך להשפיע על הקונפליקט עצמו. לדוגמה: מקרה של השפעת המחויבות לדימוי העצמי שלי ברמה האישית, על התנהגותי במהלך קונפליקט בין אישי.

14 סיום קונפליקט ראיית הקונפליקט ברמה של תהליך, מניח שהקונפליקט מורכב משלבים, ובאופן כללי ניתן להתייחס להתחלה, אמצע וסוף הקונפליקט. סיום הקונפליקט יכול להתרחש באופן מושכל ומובנה, ויכול להתרחש מעצמו. סיום מושכל הינו למעשה סיום הקונפליקט מתוך הסכמת כלל הצדדים המעורבים בקונפליקט, להביא לסיומו. קיימות לכך אסכולות ושיטות רבות, כאשר בעת האחרונה הולכות ומתפתחות השיטות האלטרנטיביות לפתרון קונפליקט Resolution).(ADR Alternative Dispute קונפליקט יכול להסתיים מעצמו מכמה סיבות, כמו למשל העלמות אחד הצדדים מסביבת הקונפליקט, או העלמות המקור להתהוות וקיום הקונפליקט. המפסטון (2002 (Hampson, מעלה אפשרות נוספת: קונפליקט שאינו בר סיום Conflict).(Unending קונפליקט זה מוגדר כקונפליקט מתמיד לאורך זמן, אשר מסרב להגיע לקיצו למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להביא לסיומו. מצב כזה יכול להתרחש כאשר אצל הצדדים המעורבים לא קיימים אילוצים להביא לסיומו, או שיש למישהו אינטרס חזק בהמשך קיומו, או מכיוון שקיימים חסמים שונים בפני תהליך סיום הקונפליקט.

15 פרק ג': השפעת האישיות על הקונפליקט מבוא קיימים מספר הוכחות לכך שמאפייני אישיות מסוימים יכולים לעורר קונפליקט. ניתן לאפיין טיפוסי אישיות מסוימים אשר בסיטואציה ספציפית ייטו לפתח קונפליקט יותר מטיפוסי אישיות אחרים באותה הסיטואציה. נמצא שמשתנה זה משפיע באופן שונה כתלות בסביבה התרבותית של האדם. בתרבות המערבית, לדוגמה, קונפליקט ניתפס כחלק ממהלך החיים, אפילו כחלק חיובי בחיים, בעוד שבתרבות המזרחית, קונפליקט ניתפש כדבר מאיים ורע, שיש לעשות הכול כדי להימנע ממנו. קיימים אנשים המצפים להשיג מטרות מסוימות ע"י יצירת קונפליקט, וככול שהמטרות מוגדרות ורחוקות יותר, והשגת המטרה נובעת מתוך מחויבות חזקה לעמדות, כך המוטיבציה לחולל קונפליקט חזקה יותר. גם מתוך ראיה נפשית, אדם הנמצא בלחץ נפשי, או במצב של כעס, יכול להוות מקור לקונפליקט, או ללבות קונפליקט קיים. רצון היחיד לאוטונומיה יכול אף הוא להוות סיבה לקונפליקט, כאשר נדמה לו שקיים איום על החופש שלו, הוא יהיה מוכן לחולל קונפליקט מול הגורם המאיים על חרותו. (1995 Callister, (Wall, קיימים שלושה מודלים לניתוח השפעת תכונות האישיות על דרך ניהול הקונפליקט (גלין, 1996): 1. מודל ההשפעה הישירה בבסיס מודל זה עומדות שתי הנחות יסוד: א. ב. תכונות אישיות יוצרות דפוס התנהגותי קבוע וממושך. דפוסי ההתנהגות משפיעים באופן ישיר על דרך ניהול הקונפליקט. מודל זה מתעלם מהשפעות נוספות על דרך ניהול הקונפליקט, ומתרכז בהשפעות האישיות, ובהתנהלות האישית של מנהלי הקונפליקט על ניהול התהליך עצמו. 2. מודל ההשפעה מותנת המצב לפי מודל זה, דינמיקת ניהול הקונפליקט אמנם מושפעת מההתנהלות האישית של מנהלי הקונפליקט, אך בו בעת הנה מושפעת מהמשתנים הסביבתיים. כלומר, למשתנים הסביבתיים השפעה על מידת ואופן השפעת מאפייני האישיות של מנהלי הקונפליקט על דרך ניהולו.

16 המודל המשולב המודל המשולב מניח שקיימת השפעה של החשיפה של מנהל הקונפליקט למשתנים הסביבתיים, ובכך מתקיים למעשה שלב של עיבוד המציאות ע"י המנהל, המשפיע על אופן ניהול הקונפליקט. 1 לדוגמה ניתן להראות את השימוש שעושה אחד מהצדדים בסכמות( ( הקיימות אצלו לגבי הצד השני ולגבי מבנה הקונפליקט עצמו. 2003) Friedman, (Goates, Nathan, Barry, בהתאם לתיאוריית בניית הסכמות, מתקיימת השפעה של האופן בו תופס צד אחד את הצד האחר על מהלך הקונפליקט ותוצאותיו. בניית הסכמות במקרה זה מושפעת מהקשר הקונפליקט, ומתפיסת המציאות שיצרה את הקונפליקט ואשר משפיעה על דרך ניהולו. (Goates, Nathan, Barry, Friedman, 2003) כאשר מגיע מידע לאחד הצדדים אודות הצד השני, הוא משתמש במידע זה בהתאם לרלוונטיות שלו לתהליך. נקודת הראייה, והאופן בו אנו תופסים את מאפייני האישיות, המיומנויות אישיות, והתכונות האישיות (כמו יושר, כנות, אתיות וכ"ו) של הצד האחר, משפיעות על דרך ההתנהלות שלנו. כמו כן, אחד הדרכים להשפיע על הדימוי של צד אחד בעיני הצד האחר, הוא ע"י עצם דרך ההתנהלות שלנו, כלומר, נוצרת מערכת של יחסים הדדיים בהם התנהלות הצד האחד מושפעת על ידי דרך התנהלות הצד האחר, אך בה בעת היא משפיעה על התנהלות הצד האחר. מהפרקים הקודמים העוסקים באישיות ובקונפליקט, ניתן ללמוד על מורכבות כל אחד ממושגים אלו, ולכן יש צורך לדייק בבואנו לבחון את השפעת האישיות על הקונפליקט, ולהבחין היטב במה עסקנן, מה ברצוננו לבדוק, ומה, למעשה, הנושא אותו אנו אמורים לחדד. כאשר באים לבחון סוגיה זו, יש צורך לחדד בכל פעם מחדש את השאלות העומדת בבסיס עבודה זו. מה היא אישיות? האם מתייחסים למרכיבי אישיות, לתכונות אישיות, לטיפוסי אישיות? לאיזה קונפליקט עלי להתייחס? באיזה רמה, באיזו סביבה? לאיזה שלב בקונפליקט להתייחס? להתהוות הקונפליקט, לניהול הקונפליקט, לפתרון הקונפליקט? 1 ) ( סכמה היא מבנה קוגנטיבי המייצג או מציג ידע לגבי מושג או דימוי, כולל התכונות והמאפיינים שלו והקשר בניהם, ומשמשת לפרוש מידע, ולהנחיות לפעולה בהתאם. (ריבר, 1992)

17 דבר נוסף שיש לבחון ולאבחן, הוא את הכוונות הטרמינולוגיות של החוקרים. לעיתים, חוקרים שונים משתמשים במונחים שונים לתיאור דברים דומים או זהים (2004 Scott,.(Acton, הרחבה על כך ראה בפרק א' העוסק באישיות. כמוסבר בפרק ב' העוסק בקונפליקט, קיימות מספר חלופות לסיום הקונפליקט. אחת מהחלופות היא דרך המשא ומתן. מאמרים רבים מתמקדים בהשפעת האישיות על דרך ניהול המשא ומתן, דבר המהווה מרכיב שלבי ומצבי בניהול הקונפליקט. לכן, כאשר באים לבדוק את השפעת האישיות על דרך ניהול הקונפליקט, ובמיוחד על דרך פתרון הקונפליקט, יש לקחת בחשבון את השפעת האישיות על דרך ניהול המשא ומתן כחלק מניהול הקונפליקט. מתוך מאמרים רבים העוסקים בנושא הקשר בין תכונות האישיות לבין הדרך לניהול קונפליקט, עולה וחוזרת על עצמה ההתייחסות למודל של ראהים, ולכן אתחיל את הצגת הנושא בהכרות עם מודל הסגנונות לניהול קונפליקט של ראהים. (1983 (Rahim, מודל הסגנונות לניהול קונפליקט של ראהים המודל מתבסס על המודל של (1964) Mouton Blake and המציג חמש סגנונות קלאסיים לניהול קונפליקט בין אישי: פתרון הבעיות, פשרנות, כוחני, הימנעות, ושיתוף, ואשר קיבל פרשנות מחודשת על ידי (1976).Thomas על בסיס מודל זה הציגו (1979) Bonoma Rahim and חמישה אפיונים המתקבלים על ידי שילוב של הגדרת מידת התייחסות, או הדאגה, של האדם המעורב בקונפליקט כלפי עצמו וכלפי האחר. ניתן להציג זאת על ידי שילוב שני הממדים: הממד האחד בוחן את עוצמת הצורך של האדם לספק צרכיו הוא, והממד השני מאפיין את צורך אותו אדם לספק את צרכי הזולת. כאשר מצליבים את נקודות המפגש של המיקום על פני הרצף בשני הממדים, ניתן לאפיין חמישה אזורים אשר כל אחד מהם מייצג סגנון מסוים לניהול קונפליקט. חמשת אפיוני הסגנונות הוגדרו כך: הימנעות, דומיננטיות (תחרותי), מחויבות (ויתור), שיתוף פעולה, והתפשרות.

18 באופן חזותי / גרפי ניתן להציג זאת כך: High Concern for Other Obliging Compromising Integrating Low Avoiding Dominating Low Concern for Self High קיימים ארבע כלים למדידת רמת התייחסות האדם לעצמו ולאחר, אשר פותחו על ידי בלייק ומוטון, הל, לורנס ולורש, ותומאס וקילמן, אך כולם משרתים את הבסיס למודל זה. לפי המודל של ראהים ניתן להבחין שככל והחשיבות שנותן צד בקונפליקט לצרכיו שלו גדולה יותר, הוא ינוע ממצב של הימנעות או ויתור למצב של דומיננטיות או למצב של שיתוף פעולה, ובמידה והחשיבות שהוא נותן לצורכי האחר גדולה יותר, הוא ינוע ממצב של הימנעות או דומיננטיות למצב של ויתור או של שיתוף פעולה. יש לזכור שהקביעות לגבי אופן ניהול הקונפליקט, אינן דיכוטומיות, והן מתקיימות על רצף הנע מהתייחסות מועטה ועד התייחסות רבה, ולכן קביעת הסגנון אינה חד ערכית, כי אם ניתן לציין שבהתאם לרמת התייחסות האדם לצרכיו ולצורכי האחר, הסגנון יאופיין יותר כבעל אופי מסוים. ארבע מחמשת האפיונים (פרט למאפיין שיתוף הפעולה) אינם מושפעים מהצורך ברצייה חברתית Desirability) (Social או מהגבה לדעות קדומות. כלומר, על מנת לשאוף למידה רבה של שיתוף פעולה, על הנושא ונותן להשתחרר מהצורך ברצייה החברתית, ובהשפעת הדעות הקדומות עליו. מודל זה של ראהים נוטה להתעלם מהשפעת שני מרכיבים מהותיים במהלך של קיום קונפליקט: סביבת הקונפליקט, והעובדה שקיימים צדדים נוספים לקונפליקט אשר משפיעים על מנהל הקונפליקט. 1983) (Rahim,

19 דרך ביטוי נוספת אשר באה לבטא את מה שראהים קבע במודל שלו, מתוארת כ"דפוסים מוטיבציונים". ניתן לאבחן ארבע דפוסים מוטיבציונים שמשפיעים על תהליך הקונפליקט: העצמי: דאגה ל"אני", שימת צרכיי במרכז השיקולים. האחר: דאגה ל"אחר", שימת צורכי האחר במרכז השיקולים. המשולב: מתן תשומת לב לצרכיי ובמקביל לצורכי האחר. תחרותי: תשוקת ה"אני" לקבל (להיות) יותר מהאחר כאשר מנהל הקונפליקט מרוכז בצרכיו הוא, הדבר גורם לו להציב גבולות גבוהים, להינעל בגין מחויבויות, ולמסגור שלילי, דברים שיכולים להפריע לתהליך פתרון הקונפליקט. כאשר מנהל הקונפליקט מתייחס לצורכי האחר, במקביל להתייחסות לצרכיו, הדבר מביא את דרך הפתרון למקום של פיתוח אינטרסים משותפים, ומשם למציאת פתרונות יצירתיים. (Carnevale, Pruitt, 1992) קונפליקט ואישיות קיימים מספר דרכים לקשור בין דרך ניהול הקונפליקט לתכונות האישיות. ניתן לתאר קשר זה בשלוש רמות שונות: מאפייני אישיות, התנהגות, וניסיון עבר. (Bono, Boles, Judge, Lauver, 2002) כל אחד מרמות אלו מושפע מתכונות האישיות. ניתן לנסות ולאפיין אישיות לפי תיאורית התכונות, התנהגות האדם מושפעת גם היא מתכונות האישיות, וניסיון העבר מתבסס על סמך ניתוח האדם בעזרת כלים המושפעים אף הם מתכונות האישיות. כאשר באים לבחון את השפעת האישיות על דרך ניהול הקונפליקט, חוקרים רבים עושים שימוש במודל שניקרא "מודל חמשת הממדים",FFM אשר מתואר בהרחבה בפרק א' הדן באישיות. ממדים אלו אינם דיכוטומיים, ולמעשה נעים על רצף קווי. אישיות האדם מורכבת, למעשה, מצרוף המיקומים השונים על גבי חמשת הממדים. חוקרים שונים משתמשים בשמות תואר שונים לתיאור אותם ממדים, אך ניתן לעשות שימוש בחמשת ממדים אלו לבחינת השלכות המיקום עליהם על דרך ניהול הקונפליקט:

20 נעם (Agreeableness) אדם בעל תכונות נעם גבוהות מתואר כאדם אלטרואיסטי, בוטח בעצמו, אדם אשר יודע ליצור אווירה טובה בסביבתו, ובעל יכולת ליצור קשר טוב עם האחר. אדם מסוג זה ינטה לנהל קונפליקט בצורה בוטחת, תוך יצירת אווירה נעימה ושקטה שביכולתה להביא לשיתוף פעולה פורה עם הצד השני. אצל אדם זה קיימת נטייה למתן חשיבות להמשכיות של מערכות היחסים, דבר אשר יבוא לידי ביטוי גם בדרך ניהול הקונפליקט עצמו וגם על אופן סיום הקונפליקט. אדם זה ימנע מלנקוט פעולות, במהלך הקונפליקט, אשר יעיבו על המשך היחסים בעתיד, עם סיום הקונפליקט. בנוסף, הוא יתגייס למציאת פתרון הולם לקונפליקט, אשר ייתן מענה לצרכיו ולצורכי האחר, למען שמירה על המשך קיום אווירה טובה בניהם בעתיד. לעומתו, אדם בעל תכונות נעימות נמוכה מתואר כאדם ציני, קשה, מבטא ומשדר עוינות, ובעל אופי תחרותי. אדם כזה למעשה יוצר חסמים בפני תקשורת בונה, ויכול להביא קונפליקט למצב של תקיעות. גם אם בסופו של דבר, מצליחים הצדדים להגיע לגיבוש הסכם לסיום הקונפליקט, הסכם זה בא ממקום של ויתור או הימנעות של הצד השני, ולמעשה לא יתקיים סיפוק הצרכים אצל הצד השני. מצפוניות (Conscientiousness) לא ידוע על מחקרים ספציפיים אשר עסקו בקשר שבין מצפוניות לבין קונפליקט. אדם מצפוני מאופיין בתכונות כצייתנות, סדר, חוש צדק מפותח. השפעות המצפוניות על ניהול הקונפליקט יהיו בהתאם למידת הדאגה לעצמי ומידת הדאגה לאחר. בכל מקרה, על פניו ניתן לאפיין מרכיבים ביתר מצפוניות אשר יהיו לרועץ בהגעה למצב של שיתוף פעולה. אדם כזה ישאל שאלות כמו "מה נכון" ו"מה צריך", וימנע משאלות בסגנון "מה נדרש" ו "מה ניתן". גם חוסר במצפוניות יכול להיות לרועץ במהלך הקונפליקט. חוסר מצפוניות יכול להתבטא בחוסר אכפתיות לצורכי האחר, וחוסר יכולת לנתח הצעות לסיום הקונפליקט בצורה הוגנת לגבי כלל הצדדים המעורבים בו. כתוצאה מכך, גם אם מתגבש הסכם, ברוב המקרים הוא יתאפיין בחוסר "צדק חברתי", שמהווה את אחד מהבסיסים לקיום הסכם טוב לאורך זמן.

21 מוחצנות (Extraversion) אדם שלו רמת מוחצנות גבוהה, מאופיין כאדם אנרגטי, עליז, גלוי, המעוניין בקשר. יחד עם זאת, אדם מוחצן יכול להיתפס כשתלטן, תקיף, מתנשא, כוחני, וכאחד אשר אינו מחשיב את צורכי האחר. אדם בעל רמת מוחצנות נמוכה, ניתפס כמסתגר, מתבדל, מנוכר, ואינו מעוניין בקשר. ניכר שאדם מוחצן, במידה וביכולתו להעביר את ההיבטים אשר נחשבים כבוני האמון, מקרבים, לצד השני ולסביבת הקונפליקט, יש ביכולתו לבנות מערכת של אמון, מערכת גלויה, אשר חיונית ליצירת שיתוף פעולה. יחד עם זאת, עליו להיות מודע להיבטים הבעייתיים באופן התנהגות שכזה, ועליו לבחון כל העת כיצד הצד השני תופס אותו, ואם אין בכך לפגוע בשיתוף הפעולה. אדם בעל מוחצנות נמוכה, יכול להוות מקור חלש יותר ליצירת קונפליקט, ובטח לקונפליקט גלוי, אך יהווה אבן נגף במציאת פתרון הולם לקונפליקט. מתוך כך שהבאת הצרכים שלו וגילויים בפני הצד השני, תתבצע ברמה נמוכה, או שלא תתקיים כלל, לא יתאפשר מציאת פתרון לקונפליקט אשר יספק את הצדדים. הקונפליקט ילווה בהרגשה שקיימים דברים נסתרים אשר אינם "מונחים על השולחן" ואינם עולים לסדר היום במהלך הטיפול בקונפליקט. דבר זה יכול להצמיח אווירה של חשדנות, חוסר אמון, הסתגרות, חוסר מוטיבציה להגיע להסדר מספק, ולפגוע באפשרות לייצר שיתוף פעולה למען ישוב הקונפליקט. נירוטיות (Neuroticism) עצבנות נקשרת למרכיבים שליליים אשר נובעים מתוך ניסיון עבר לא מוצלח, או מתוך רגשות שליליים כמו עצב, פחד, כעס, אשמה. מהצד השני של ממד זה יש את השלווה, רגיעה, מרגוע. תכונות שקשה לקשור אותם לסיבות לחילול קונפליקט מלכתחילה. בשעת קונפליקט, אדם עצבני יעורר רגשות שליליים אצל הצד השני, יגרום לרצון להתרחקות, לחוסר רצון להתחברות חברתית, ומכך, לחוסר מוטיבציה לפתרון הקונפליקט. אדם שליו יכול לתרום לאווירה החיובית של משא ומתן בדרך לפתרון קונפליקט, אך הוא נדרש לתשומת לב לכך שאינו נתפס כוותרן על ידי הצד השני, דבר אשר יכול לגרום ליצירת אינטגרציה בין הצדדים, שאינה מבוססת על שוויון כוחות, בה הוא יצא מופסד ובלתי מסופק מעצם ההסכם, במידה ויגובש.

22 פתיחות להתנסות (Openness) אנשים המוגדרים כאנשים פתוחים מתוארים כאנשים יצירתיים, חקרנים, סקרנים, קשובים. לעומתם, בצידו השני של רצף זה נמצאים אנשים המוגדרים כסגורים, מקובעים, שבלוניים, מתעלמים. גם לממד זה השפעה מורכבת על אופן ניהול הקונפליקט. מצד אחד, אנשים פתוחים להתנסות יכולים להוות מוקד ליצירת קונפליקט מעצם הנטייה לווכחנות אינטלקטואלית, התמקדות בעקרונות, ומכך התמקדות בעמדות. מצד שני, אנשים אלו יהיו בעלי יכולת ונכונות להקשיב לצד השני, ולנהל דיאלוג פורה ויצירתי בדרך לפתרון קונפליקט. לעומת זאת, אנשים סגורים יהוו גם הם מקור ליצירת קונפליקט, בעצם חוסר היכולת שלהם להחיל את צורכי האחר, והצורך שלהם בשמירת מסגרת קבועה וקשיחה. במקרה זה, אנשים מסוג זה יהוו חסם בפני יצירת שיתוף פעולה לפתרון קונפליקט. ההתמקדות בעצמם ובצורך להגן על מסגרת ההתנהלות אותה הם עיצבו להם עם הזמן, מהוות מתכונת לתקיעות של קונפליקט.

23 הקשר בין המודל של ראהים למודל FFM מקריאה מעמיקה של משמעות מודל חמשת הממדים על דרך ניהול הקונפליקט, ניתן להבין את הבעייתיות שביצירת קשר זה, שכן, ישנם ממדים הנוגעים בעיקר לצורכי האחר כמו פתיחות ונעימות, ישנם ממדים הנוגעים בעיקר לצורכי האני כמו מוחצנות, וקיימים ממדים הנוגעים לשני המישורים גם יחד כמו מצפוניות ונירוטיות. בנוסף לכך ניתן לראות שאפיון של ממד אחד בצורה מסוימת יכול להשפיע בצורות שונות על דרך ניהול הקונפליקט, וזאת בתלות במה "לוקחים" מאותו הממד אל סביבת הקונפליקט. כאשר משלבים בין המודלים בעזרת הצגה גרפית, מתקבל התיאור הבא: High Openness Neuroticism Conscientiousness Agreeableness Concern for Other Obliging Compromising Integrating Low Avoiding Dominating Low Concern for Self High Conscientiousness Extraversion Neuroticism

24 ממד הנעם משפיע במיוחד על היחס לצורכי האחר. מתוך הרגשת ביטחון, והיכולת ליצור אווירה טובה של שיתוף פעולה, מתאפשרת רמה גבוהה של הדאגה לצורכי האחר. ממד המצפוניות, מעלה את השאלה האם אדם יכול לגלות מצפוניות בנוגע לדאגה לעצמו, ובא בעת בנוגע לדאגה לאחר. דבר זה אינו קל כלל וכלל, אך במידה ודבר זה נעשה, הוא יכול לקדם ניהול קונפליקט אינטגרטיבי. ממד המוחצנות נוגע בעיקרו לדאגה לעצמי. אין בממד זה איזו התייחסות או אמירה הנוגעת בדאגה לאחר, אלא מוכנות לשרת את צורכי האני ואמירה לגבי העצמי. ממד הנירוטיות ישפיע בשני המישורים גם יחד, ומעצם הגדרתו בצורה "שלילית" ברור שככול שהוא ייטה לכיוון העצבנות, כך הוא יתרום לחיזוק סגנון ההימנעות, וככול שהוא יאופיין בפחות עצבנות ויותר רגיעה, כך הוא יתרום יותר לאווירה הטובה ולחיזוק סגנון שיתוף הפעולה. ממד הפתיחות להתנסות מתבטא במידת הפתיחות לרעיונות הבאים "מבחוץ", כלומר, הינו בעל מיקוד רב בצורכי האחר, למרות שבדרך מחשבה מסוימת ניתן גם לקשור ממד זה למידת הדאגה לצורכי האני. כאמור, קיימת תלות בגורמים נוספים המתקיימים בסביבת הקונפליקט, ואשר משפיעים על דומיננטיות תכונות האישיות על דרך ניהול הקונפליקט, בראי מרכיבי האישיות. לכן יש לבחון את מכלול הממדים וסביבת הקונפליקט, על מנת לתאר את השפעת תכונות האישיות על דרך ניהול הקונפליקט. יש מקום ליצר מודל תלת ממדי עבור כל אחד מחמשת הממדים המרכיבים את תכונות האישיות (FFM) כתלות בממדי המודל לניהול קונפליקט של ראהים, כאשר התוצאה הסופית תתקבל מחיבור ווקטורי של חמשת המודלים. מודל זה יש להציג בהתייחס לסביבות הקונפליקט השונות, כך נוכל לקבל תאור טוב יותר אשר קושר את תכונות האישיות לדרך ניהול הקונפליקט. תאור גרפי של מודל תלת ממדי זה יראה כך עבור כל ממד מתוך ה: : FFM ממד ממודל FFM דאגה לצורכי האחר דאגה לצורכי עצמי

25 קביעות (Permanency) תכונות האישיות בעבר התייחסו לתכונות האופי של הצדדים כמשפיעות על הקונפליקט, ואל תכונות האופי כאל דבר קבוע ויציב. כעת עולה הטענה כי תכונות האופי הבאות לידי ביטוי מושפעות מהסיטואציה, ומערכות היחסים בין הצדדים. (2000 (Partington, כאשר באים לבחון את השפעת תכונות האישיות על דרך ניהול הקונפליקט, קיימת נטייה להתייחס לתכונות האישיות כאל משתנה מסביר, או משתנה בלתי תלוי, ואל דרך ניהול הקונפליקט כאל משתנה מוסבר, או משתנה תלוי. הווה אומר שתכונות האישיות הם דבר קבוע ויציב. מחקרים הראו שתכונות האישיות אמנם קיימות ומאופיינות בבסיס האדם, אך מידת הדומיננטיות שלהן לגבי דרך התנהלותו מושפעת מגורמים נוספים, כמו מהגורם המצבי (Situation) שבו נמצאים האדם והקונפליקט כאחד, מערכת היחסים עם הצד השני,(Relationship) ואפילו ניתן למצוא השפעה תגובתית לתכונות האישיות של הצד השני.(Responsive) למען הדיוק, עלינו לבחון בנוסף לתכונות האישיות שבבסיס אופי האדם, את מידת הדומיננטיות שלהן במהלך ניהול הקונפליקט, ואת הרלוונטיות שלהן לאופן ניהול הקונפליקט. השפעת הסיטואציה על תכונות האישיות הסיטואציה בפניה עומד האדם בבואו לנהל קונפליקט, משפיעה, כאמור, על תכונות האישיות שיבואו לידי ביטוי במהלך הקונפליקט, ומכאן תהיה השפעה על דרך ניהול הקונפליקט. (Robert, Sternberg, Lawrence, 1984) הסיטואציה של הקונפליקט נובעת מרמת הקונפליקט, ממקומו של האדם בסביבת הקונפליקט, מרמת מעורבותו האישית, מרמת המחויבות החברתית שלו בכל המישורים, ולהשפעות הצד המעורב וצדדים נוספים הקשורים אליו. נמצא כי בסיטואציות שונות, אותו אדם ינהל את הקונפליקט בצורות שונות. לדוגמה, אדם בתפקיד של מנהיג מדיני ינהל קונפליקט בצורה מסוימת, ובתור אדם פרטי הוא ינהל קונפליקט בצורה שונה. כמובן שיש להתחשב בתכונות הבסיסיות של האדם ובהשפעתם על דרך ניהול הקונפליקט, אך נמצא קשר לסיטואציה בו הוא נמצא. עדיין, אין מחקרים המראים קשר מובהק, ואשר ביכולתם לנבא התנהגות של אדם בסיטואציה מסוימת, מה גם שמספר המשתנים הבלתי תלויים הינו רב, ולעיתים אותם המשתנים נעשים תלויים במשתנים האחרים.

26 השפעת מערכת היחסים בסביבת הקונפליקט מערכות היחסים הבין אישיות הן אחת ממקורות ההשפעה על תכונות האישיות אשר יבואו לידי ביטוי במהלך של קונפליקט. דוגמה קלאסית לכך היא קונפליקטים בין אישיים בסביבת עבודה. בסביבה המודרנית, כאשר המודעות העצמית הולכת וגדלה, והגבולות המעמדיים הולכים ומטשטשים, קיים בסיס להיווצרות קונפליקטים בסביבת העבודה, בכלל, וקונפליקטים בין אישיים בפרט. החוקרים איתרו שתכונות האופי הבאות לידי ביטוי במהלך קונפליקט מושפעות ממערכת היחסים בין הצדדים בסיטואציה מסוימת. 2000) (Partington, לדוגמה, אדם אשר יגלה נטייה לתוקפנות כאשר הוא מנהל קונפליקט מול אדם אחר הכפוף לו במסגרת מקום העבודה, ינהג ביתר מתינות כאשר ינהל קונפליקט מול אדם הנמצא היררכית מעליו, או מול אותו אדם אשר יחסי המעמדות שלהם שונים בסביבה אחרת. גם ראהים נידרש להתאים את המודל שלו בהתייחס להשפעת מערכת היחסים בסביבת הקונפליקט, ופיתח שלוש חלופות לסולם המדידה שלו, על מנת להתאימו לסביבה של קונפליקט בין אישי המתרחש במקום עבודה: אחד המתייחס לקונפליקט מול כפיף, השני מתייחס לקונפליקט מול עמית, והשלישי מתייחס לקונפליקט מול מנהל. ככול שלצדדים קיימת הבנה שיש תלות הדדית בין הצרכים של כל אחד מהם, וכאשר צד אחד יעזור לצד האחר להגשים את צרכיו, בזה הוא מקדם את השגת צרכיו שלו, כך הבנה זו יכולה לתרום לקידום פתרון הקונפליקט, ולהשגת תוצאות הרצויות לשני הצדדים. (Carnevale, Pruitt, 1992)

27 השפעת מרכיבים בין אישיים יחסים בין אישיים מהווים "בסיס טוב" לצמיחת קונפליקט. גם הם מהווים גורם המשפיע על דומיננטיות תכונות האישיות בסביבת הקונפליקט. היחסים הבין אישיים מורכבים ממספר גורמים: דרך תפיסת ממשק היחסים, התקשורת, ההתנהגות, מבנה היחסים, וניסיון העבר. (1995 Callister, (Wall, תפיסת ממשק היחסים אחד הכוחות המרכזיים בתפיסת ממשק היחסים הוא הערכה האדם שלאחר יש מטרות מרחיקות לכת. כאשר תפישה זו באה ממקום של "משחק סכום אפס", כלומר, השגת מטרותיו של צד אחד, בהכרח יבואו על חשבון מטרות הצד האחר, דבר זה יגרום בהכרח ליצירת קונפליקט, ולניהול קונפליקט בצורה תחרותית מכיוון שלפי תפישה זו, השגת מטרותיו של האחר יפגעו ביכולת האדם להשיג את מטרותיו הוא. תקשורת לגורם התקשורת משמעות כפולה: תקשורת מועטה תגרום לידיעה מועטה לגבי רצון האחר, ותגרום לקשיים בתאום העמדות והצרכים, מצד שני, תקשורת רבה ואינטנסיבית בין הצדדים מהווה פתח ליצירת נקודות מחלוקת. כך או כך, בעיות בתקשורת מהוות בסיס לקונפליקט, בעיקר אם אחד הצדדים כעוס, מרוגז או אינו סומך על הצד השני. פעמים רבות יש נטייה לתלות את עצם קיום הקונפליקט, כמו גם את ההסלמה במשך ניהול הקונפליקט, בבעיות הנובעות מבעיות בתקשורת, או חוסר תקשורת. התנהגות דרך התנהגות האחר, או לכל הפחות, תפיסת דרך התנהגותו על ידי האדם, יכולה ללבות קונפליקט, ויכולה לגרום לקונפליקט לדעוך. כך, לדוגמה, אם התנהגות האחר נתפסת כחוסמת את היעדים, המטרות, או שאיפות האדם, הדבר יביא, בסופו של דבר להתהוות קונפליקט, אלא אם יובן ויוגדר כבעיית תקשורת. במידה והתנהגות האחר תפורש כרצון כנה לבוא לקראת, להבין, ולפעול במשותף להשגת יעדים משותפים, יש בכך כדי לעודד לתגובת גומלין חיובית שתביא לשיתוף פעולה. מבנה היחסים מבנה היחסים, בתוך כל מסגרת חברתית, מורכב מחוקים, נורמות, אמונות, דרישות הדדיות, הסכמים וכ"ו. באופן אירוני, ככול שמבנה היחסים קרוב והדוק יותר, כך הסיכוי ליצירת קונפליקט רב יותר. במידה שמבנה היחסים אינו מאוזן, כאשר צד אחד מרגיש נחות לעומת הצד השני, דבר זה גם הוא, יכול להוות עילה לקונפליקט. ההשפעה המשמעותית ביותר של אופן מבנה היחסים על טיב היחסים בין הצדדים הוא קיום של תלות הדדית. תלות זו יכולה להשפיע על התנהגות, על השאיפות, ועל מעשי הצדדים, ובדרך זו להשפיע על הקונפליקט. במידה והתלות

28 נתפשת כתלות חיובית, כלומר השגת מטרות צד אחד תספק את מטרות הצד האחר, הדבר יביא לעידוד שיתוף הפעולה, אך אם התלות תיתפס כתלות שלילית, הדבר יגרום לניהול קונפליקט בעל אופי תחרותי. השפעה זו מתעצמת ככל שהפער בין מטרות הצדדים גדל. גם תלות הדדית בין אחד מהצדדים לבין צד נוסף שלישי, יכולה להשפיע על היחסים בין שני צדדים, כהשפעה עקיפה שבאה מתוך דרישה לנאמנות, או רצון לחיקוי. ניסיון עבר בדרך כלל, יחסים בין אנשים לא התחילו מרגע זה, הם יחסים מתמשכים, אשר התקיימו כבר בעבר. טיב היחסים, ומהות היחסים בעבר, משפיעים על היחסים בהווה. ניסיון העבר חיובי יגרום ליתר פתיחות, נעימות ויצירת אווירה של מוכנות לשיתוף פעולה פורה בדרך לפתרון הקונפליקט. ניסיון עבר שלילי, יגרום לעצבנות, רגשות שליליים, סגירות ותקיעות, ועלול להביא את התהליך למקום של תקיעות. השפעת הדדיות הצדדים לכאורה, ניתן להתייחס לתכונות האישיות כאל מרכיב קבוע במערכת של קונפליקט, אך קיימים מחקרים המצביעים על הקשר בין סביבת הקונפליקט וטיב היחסים הבין אישיים, לבין תכונות האישיות הבאות לידי ביטוי במהלך הקונפליקט. לדוגמה: קיימים מחקרים שונים המעלים נקודה מעניינת בנוגע להבדל בין הדרך שאדם מאמין שהוא עומד לנהל את הקונפליקט לבין הדרך שהוא ניהל אותו בפועל, בסופו של דבר. נימצא שמנהל הקונפליקט אשר מאמין שהוא עומד להתמודד עם יריב תחרותי, מאמין שגם הוא עצמו יגלה יתר תחרותיות, ופחות יטה לשיתוף פעולה. אך זאת רק לכאורה. למעשה, בפועל נימצא כי ככל שהציפייה מהיריב הייתה ליתר תחרותיות, נטה מנהל הקונפליקט להיות פחות תחרותי, פחות אגרסיבי, ויותר מוכן להתפשר. (Diekmann, Tenbrunsel, Galinsky, 2003) כלומר, קיימת השפעה הדדית בין הצדדים לקונפליקט, על הדרך בה הם מנהלים את הקונפליקט בסופו של דבר. כמו כן קיימות השפעות נוספות בין הצדדים לקונפליקט. למשל, אדם שליו ומופנם יכול לגרום אצל הצד השני מניע לעידוד הצדדים הכפייתיים, הכוחניים שלו, מצד אחד, אך התנהגות מוחצנת (חיובית) בשילוב עם נעם, יכולה לגרום לחיזוק התנהגות זו אף אצל הצד השני. כלומר, קיימת השפעה הדדית של תכונות האישיות הבאות לידי ביטוי במהלך הקונפליקט בין הצדדים לקונפליקט.

29 פתרון קונפליקטים בפרק ב' שעוסק בקונפליקטים מוזכרת דרך ראיית הקונפליקט באופן תהליכי, ואת סיום הקונפליקט, כסופו של תהליך, כאשר אחת הדרכים לסיום קונפליקט היא בדרך המשא ומתן. תוצאות המשא ומתן מושפעים מסגנון ודרך ניהול הקונפליקט כולו. (Friedman, Tidd, Currall, Tsai, 2000) לכן, דרך ניהול המשא ומתן, ופתרון הקונפליקט כולו, מהווים חלק מניהול הקונפליקט, ומושפעים מדרך ניהולו. מכאן, שניתן ללמוד לגבי השפעת תכונות האישיות על ניהול הקונפליקט דרך בחינה של ניהול המשא ומתן, ופתרון הקונפליקט שהושג. בהתייחס לארבעת המאפיינים העיקריים במודל של ראהים: המשלב, הוותרן, הנמנע והכוחני, מחקרים הוכיחו כי ניהול משא ומתן אינטגרטיבי הביא לתוצאות הגיוניות יותר, באופן יעיל יותר. בעוד שהגישה האינטגרטיבית תורמת ליצירת משא ומתן טוב ויעיל באופן מובהק, הגישה הוותרנית הינה פחות מובהקת. לכאורה, גישה זו מזמינה פחות רקע להיווצרות קונפליקט, מכיוון שמראש צד אחד מוכן לוותר למען הצד האחר, אך למעשה, הפתרון שנימצא כתוצאה מגישה זו אינו לוקח בחשבון את צורכי הצד המוותר, ועל כן אותו הצד יוצא מהתהליך ללא מענה הולם לצרכיו. תוצאות תהליך זה יכולות לתת מענה חלקי לטווח הקצר, אך אינו מתייחס לצרכים האמיתיים לאורך זמן. גם הגישה הכוחנית (דומיננטית) הינה בעייתית, מכיוון שבגישה זו מרוכז אחד הצדדים בצורכי עצמו, וכאשר נראה לו שהוא השיג את מטרותיו הוא, בשבילו תהליך המשא ומתן הסתיים. מצד שני, טיפוס מסוג זה נוטה פחות לשתף את הצד השני בצרכיו, מכיוון שלו הם נראים מובנים וברורים מאליהם, דבר המפריע להתפתחות משא ומתן אינטגרטיבי. הגישה הנמנעת נובעת מתוך כך שלאחד או יותר מהצדדים במשא ומתן אין את הכלים או היכולות להתמודד עם המשמעויות של התהליך. למשל כאלו שאינם פנויים רגשית ואינם יכולים להכיל ולהיחשף לצורכי האחר ואף לא לצורכי עצמם, לכן הם במצב שאין להם את בסיס הידע המינימאלי להשתית עליו את מציאת הפתרון לקונפליקט. אין זה אומר שבמצב זה לא ניתן להגיע לפתרון, אך לרוב, פתרון זה יהיה חלקי, לא הפתרון האופטימלי, תוך בזבוז המשאבים הקיימים. לכן קורה אצל טיפוסים מסוג זה, שגם אם הגיעו לפתרון הקונפליקט, הם הולכים עם הרגשה שהקונפליקט ממשיך להתקיים. דבר זה נובע מהנטייה להמעיט בחשיבות הצרכים של שני הצדדים אפילו אם דבר זה בא על חשבון מציאת פתרון בסיסי לקונפליקט, מכיוון שאצל טיפוסים אלו הקונפליקט נתפס כנטל,

30 כעומס, הם יעשו את המרב לציין את סיום הטיפול בקונפליקט גם אם זה יבוא על חשבון מציאת פתרון מקיף וממצא. מכך עולה היתרון, כביכול, של לימוד ניהול הקונפליקט, והשימוש המושכל בהכרת מכלול הנושאים בתחום, ובתוכם תכונות האישיות, לדרך ניהול הקונפליקט ומציאת הפתרון לו. מכנים אדם "נושא ונותן מלומד" את מי אשר רכש כלים לניהול קונפליקט ומשא ומתן, ותוך כדי כך פיתח תובנות וידע לגבי משא ומתן אינטגרטיבי. מחקרים שנערכו הוכיחו כי לנושא ונותן שכזה יתרון יחסי על "נושא ונותן תמים", כזה אשר לא עבר הכשרה בניהול משא ומתן. (Berger, Keren, Thompson, 2003) לעיתים, נושא ונותן מלומד מתקשה להעריך את מידת חוסר המיומנות של הצד השני, והוא מנסה לעשות זאת מתוך אמונה מוטעית שרק אם שני הצדדים מיומנים בניהול משא ומתן אינטגרטיבי, ניתן להגיע לתוצאות המאפיינות משא ומתן שכזה, ואפילו לקימום הסכם אינטגרטיבי, הסכם מסוג של Win Win. ניתן להבחין בין שתי גישות עיקריות אצל מנהלי קונפליקט מלומדים: הגישה האינטלקטואלית, והגישה האישית. הגישה האינטלקטואלית מאופיינת בשימוש ב"שפה טכנית", תוך שימוש במונחים מקצועיים, ונטייה להתעלם מהצדדים האישיים, דבר אשר משדר ריחוק, בידול וסגירות, ויכול להביא לקיפאון או אף להסלמת הקונפליקט. הגישה האישית נוטה להתמקד במערכת היחסים בין הצדדים, תוך גילוי אמפטיה, קירבה, ואפילו קשר, ויכול ליצור אווירה של איחוד אינטרסים ומטרות, ולהניע את הקונפליקט לכיוון של פתרון אינטגרטיבי. לגישה אותה נוקטים יש השפעה מכרעת על אופי היחסים בין הצדדים, על דומיננטיות תכונות האישיות במסגרת הקונפליקט, ואף על תוצאות המשא ומתן. נמצא כי לגישה האישית השפעה רבה יותר על קידום התהליך מבחינת בניית תשתית האמון בין הצדדים, אך יחד עם זאת, הגישה האינטלקטואלית נותנת כלים למציאת פתרונות אינטגרטיביים. כמו כן נמצא כי יש חשיבות לדימוי של מנהל הקונפליקט בעיני עצמו, ובעיני השותף שלו, אם מדובר על דימוי מוקדם (השם שיש למנהל הקונפליקט,(Reputation) האופן בו הוא ידוע ומפורסם) ואם מדובר על הדימוי המוקרן על ידו במהלך ניהול הקונפליקט.

31 מודלים מנטאליים לפתרון קונפליקט מודלים מנטאליים לפתרון קונפליקט צמחו מתוך הצורך לקשור בין תכונות האישיות, בין ההשפעות השונות על הדומיננטיות של התכונות כפונקציה של הסיטואציה, ובין ניהול ופתרון הקונפליקט. ביכולתם לספק עוד נקודת מבט על הקשר בין תכונות האישיות לדרך ניהול הקונפליקט. המודלים המנטאליים של מנהלי הקונפליקט בראי המשא ומתן, נעים על רצף בין "המקובע הטהור" לבין האינטגרטיבי. המודל של "המקובע הטהור" מאופיין ב"דרישת משאבים", בהתנהלות לפי חוקי "משחק סכום אפס", התנהלות בחד ממדיות, וכ"ו. המודל האינטגרטיבי מאופיין ב"יצירת משאבים", במודעות לאפשרות ליצור מצב של Win, Win בפתיחת אפשרויות השיח, ויצירת עבודה משותפת. המודלים המנטאליים מבוססים על ניסויים מבוקרים וניסיון מעשי של אנשים. הם יכולים להיות לעזר בבואם להדריך לדרך התנהגות שונה במצבים שונים, לארגון הלך המחשבה בנוגע לבעיות שונות, ועוד. המודלים הינם דינאמיים בהשוואה ל"ייצוג מנטאלי". ניתן לבחון את דיוק, או התאמת, המודל לסיטואציה לפי מבחן התוצאה, כלומר, לפי איכות הפתרון המוצע לבעיה. בחירת המודל נעשית לעיתים בהתאם למצב החברתי. כלומר, אנשים התופסים עצמם במעמד מסוים (מנהלים, עובדים סוציאליים, מורים וכ"ו) תהיה להם נטייה לבחור במודל מסוים המתאים למעמדם. נמצא כי: 1. מנהלי משא ומתן שהגיעו לתוצאות טובות יותר, היו בעלי מודלים מנטאליים המשקפים בצורה טובה יותר את היתרונות שבמשא ומתן אינטגרטיבי. תאימות בין המודלים המנטאליים בין מנהלי המשא ומתן, תרמה לתוצאות המשא ומתן. למנהלי קונפליקטים מנוסים, מודלים מנטאליים מתאימים למודלים של מנהלי משא ומתן.2.3 מוצלחים. (van BOVEN, Leaf, Thompson, Leigh, 2003)

32 המודלים המנטליים קשורים, כאמור, למרכיבי האישיות, אך יוצרים כעין "מבנה על" אשר בא לעזור לחזות את הסיכוי להסגת פתרון מוצלח לקונפליקט. יחד עם זאת, גם בבחינת מקרה זה, כמו בבחינת תכונות האישיות, קיימים השפעות נוספות על הבחירה במודל שבו יעשה שימוש במסגרת ניהול הקונפליקט, ועל כן יהיה קשה לחזות מראש את המודל הנבחר, ומכך לנסות ולחזות את דרך ניהול הקונפליקט. מה שהשימוש במודלים נותן, הוא האפשרות לצמצום מספר הצרופים וההטיות של הגורמים המשפיעים על ניהול הקונפליקט, על ידי איגום מספר תכונות אישיות תחת מודל מנטאלי אחד.

33 סיכום הקשר בין תכונות אישיות לבין אופן ניהול הקונפליקט, הינו נושא רחב ומורכב. רבים הם הגורמים המשפיעים על צורת ומידת ביטוי תכונות האישיות במהלך ניהול הקונפליקט. חלק מהגורמים תלויים בעצם הגדרת הקונפליקט, חלקם תלויים בהגדרת האישיות, אחרים תלויים בסיטואציה, יש התלויים בצדדים המעורבים, ועוד. בעבודה זו ניסיתי להעלות ולחדד מספר היבטים משמעותיים שעלו בצורה מובהקת מהחומר הרב שעברתי עליו כהכנה לעבודה זו. במצב זה, בו מתקיימים גורמים מסבירים רבים, אשר בחלקם הופכים להיות בתנאים מסוימים גורמים מוסברים, קשה עד בלתי ניתן לחזות מראש את אופן ניהול הקונפליקט על ידי הצדדים המעורבים בו. הבנת השפעת תכונות האישיות על דרך ניהול הקונפליקט, וידיעת הגורמים המשפיעים על מידת דומיננטיות התכונות, אמנם אינה נותנת לנו יכולת לחזות דרך ניהול קונפליקט מסוימת, אך מאפשרת לנו לנסות ולהשפיע על דומיננטיות של תכונות מסוימות, ועל ידי כך לשפר את הסיכוי שקונפליקט יתנהל בדרך רצויה. הצגתי את המודל של ראהים העוסק בסגנונות לניהול קונפליקט כתלות ברמת מכוונות האדם לצורכי עצמו ולצורכי האחר, את מודל חמשת הממדים שבא להציע דרך לבחינת תכונות האישיות, העלתי אפשרות של קשר מונחי מסוים בין שני המודלים, והצגתי רעיון כיצד ניתן להציג קשר זה בצורה מקיפה יותר. מצאתי לנכון להציג היבטים נוספים העולים מהקשר בין תכונות האישיות לדרך ניהול הקונפליקט, כמו השפעות שונות הבאות לידי ביטוי, דרך ביטוי הניהול בפתרון הקונפליקטים, מושגים שונים כ"נושא ונותן מלומד" והשפעתם על אופן ניהול הקונפליקט. מצאתי אוסף מונחים רחב העוסק בסוגייה זו, וכר נרחב לעבודות מחקר נוספות בנושא.

34 ומילה אישית: יצאתי למסע של כתיבת עבודה זו כשבראשי התגבש רעיון כללי לבדיקת נושא שמצאתי אותו מעניין, מסקרן, וחשוב, אך מבלי לדעת, ומבלי לתאר את מורכבות הנושא והיבטיו. במהלך התחקיר שערכתי לצורך כתיבת העבודה, נחשפתי לעשרות מחקרים ועבודות אשר נגעו להיבטים שונים של נושא זה, ולמדתי רבות על דרך ההתייחסות, צורות החקירה, ומגוון ההיבטים שנושא זה מעלה. ברצוני להודות לפרופ' רחל בן ארי, ולמיכל יעקובסון אשר תמכו, עזרו וליוו אותי בדרכי זו, במילה טובה, בכיוון, ברעיון, ובעזרה לברור את השעור מהמוץ.

35 ביבליוגרפיה אטקינסון, ל. ריטה ואחרים. (1995). מבוא לפסיכולוגיה. תל-אביב: לדורי. אטקינסון, צ' ריצ'ארד, ארנסט הילגרד, ר"ק אטקינסון. (1965). מבוא לפסיכולוגיה. תל- אביב: אוצר למורה. גלין, אמירה. (1996). דינמיקה של משא ומתן מתיאוריה ליישום. תל- אביב: רמות. הובס,תומס. (1986). לויתן. ירושלים: מאגנס. סילמי, נורבר. (1997). לקסיקון פסיכולוגי. תל- אביב: ידיעות אחרונות. ריבר, ס. ארתור. (1985). לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה. תל-אביב: כתר. Acton, G. Scott. (1997). Great Ideas in Personality << Berger, Gail, Kern, Mary (Molly) C. and Thompson, Leigh. (2003). The Enlightened Negotiator: What is the Best Type of Interaction?. 16th Annual IACM Conference Melbourne, Australia. Retrieve January 2005, from << >> Block, Jack (1995). A Contrarian View of the Five-Factor Approach to Personality Description. Psychological Bulletin, 117(2), Retrieve January 2005, from Ovid. Bono, E. Joyce, Boles L. Terry, Judge A.Timothy, & Lauver J. Kristy (2002). The Role of Personality in Task and Relationship Conflict. Journal of Personality, 70 (3),

36 Retrieve January 2005,from Blackwell Synergy. van BOVEN, Leaf, Thompson, Leigh. (2003). A Look Into the Mind of the Negotiator: Mental Models in Negotiation. Group Processes & Intergroup Relations, 6(4), Retrieve January 2005, from Sage Publications. Carnevale, J. Pete, Pruitt,G.Dean. (1992). Negotiation and Mediation. Annual Review of Psychology, 43, Retrieve January 2005, from EBSCO. Diekmann, Kristina A., Tenbrunsel, Ann E. and Galinsky, Adam D. (2003). From Self-Prediction to Self-Defeat: Behavioral Forecasting, Self-Fulfilling Prophecies, and the Effect of Competitive Expectations. Journal of Personality and Social Psychology, 85(4), Retrieve January 2005, from Ovid. Earnest, W Garree, McCaslin, N. L (1994). Extension Administrators Approach to Conflict Management: A Study of Relationships Between Conflict Management Style and Personality Type. Journal of Agricultural Education,35(3), Retrieve January 2005, from << / ט ק י ל פ נ ו ק ה ל ו ה י נ ך ר ד ל ע ת ו י ש י א ה ת ו נ ו כ ת ת ע פ ש ה, ד מ ל מ ר ו ג